דיסקי דש הם כלי השחזה והשיוף רב-תכליתי המוצאים את היישום שלהם במגוון רחב של תעשיות. חומרי הגלם המשמשים לייצור דסקיות נבדלים במונחים של גרגר שוחקים, חומר הגיבוי והדבק המשמשים בבנייתם. להלן כמה הבדלים בין חומרי גלם שונים המשמשים לדיסקים:
1. גרגר שוחק: גרגר השוחקים המשמש בדסקיות דש יכול להיות עשוי תחמוצת אלומיניום, אלומינה זירקוניה, קרמיקה או יהלום. תחמוצת אלומיניום היא גרגר השוחקים הנפוץ ביותר והוא מתאים לרוב יישומי השחזה והשיוף למטרות כלליות. אלומינה זירקוניה היא חומר שוחקים עמיד יותר שעובד היטב על מתכות קשות כמו נירוסטה וטיטניום. קרמיקה היא חומר השוחקים הקשה ביותר והוא המתאים ביותר ליישומים כבדים. יהלום הוא חומר השוחקים הקשה ביותר ומשמש לטחינה והברקה של חומרים קשים.
2. חומר גיבוי: לדסקיות דש יכול להיות חומר גיבוי מבד או סיבים. גיבויי בד גמישים יותר ומתאימים יותר לקווי המתאר ולקימורים. הם מתאימים ליישומי שחיקה וגימור קל עד בינוני. גיבויי סיבים קשיחים ועמידים יותר, מה שהופך אותם מתאימים ליישומי שחיקה וחיתוך כבדים.
3. דבק: הדבק המשמש בדסקיות דש מחזיק את גרגרי השוחקים לחומר הגיבוי. שרף הוא הדבק הנפוץ ביותר והוא מתאים לרוב יישומי השחזה והשיוף. אפוקסי הוא דבק חזק יותר משרף ומשמש ליישומים כבדים. דבק סופר משמש ליישומי שיוף והברקה עדינים במיוחד.
לסיכום, בחירת חומרי הגלם המשמשים לדיסקים תלויה ביישום הספציפי. גרגרי שוחקים, חומרי גיבוי ודבקים שונים מציעים מאפייני ביצועים שונים, מה שהופך חלק מהדסקיות למתאימים יותר למשימות השחזה ושיוף מסוימות מאחרות. ללא קשר לחומר המשמש, דיסקים דש הם כלי חיוני לכל מי שצריך להסיר חומר ממשטח או לשכלל מוצר מוגמר.
